המאגר בע"מ - חברה לבטוח נ' עיזבון המנוח פריד משה ז"ל ואח'

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל -אביב - יפו (כב' סגן הנשיאה השופט א' קידר) מיום 10.11.2013, אשר תוקן ביום 3.12.2013, ולפיו חויבה המבקשת לשלם למשיבים פיצויים בסך של 736,412 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

פסק דינו של בית המשפט קמא ניתן בקשר לתאונת דרכים שבה נהרג המנוח, מר משה פריד ז"ל, בהיותו בן 53 עת רכב על אופנוע. המשיב 1 הוא עזבון המנוח והמשיבה 2 היא אלמנתו. בפסק דינו דן בית המשפט בשיעור הנזקים שנגרמו למשיבים, וקבע כי שיעור הפיצוי המגיע לעיזבון ולתלויה הינו 3,078,060 ₪. מסכום זה הופחתו תגמולי מל"ל ופיצויי פיטורין כך שסכום פסק הדין לאחר הניכויים נקבע על סך של 79,213 ₪.

ביום 14.11.2013 הגישו המשיבים בקשה לתיקון טעות בפסק הדין בטענה כי בשל טעות או השמטה מקרית לא חושב הפיצוי לפי רבע מסכום הפיצויים בהתאם לסעיף 330 (ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995, כך שסכום הפיצוי אמור להיות 736,412 ₪. בתגובתה טענה המבקשת כי המשיבים לא הסבירו מהי הטעות שנפלה בפסק דינו של בית המשפט קמא, ובכלל לא טענו בסיכומים מטעמם כי הם זכאים ל-25% מגובה הנזק, אלא הזכירו זאת רק בסיכומי התשובה מטעמם ואף לאחר מכן זנחו את הטענה. המשיבים דחו טענות אלו בתשובתם לתגובה וטענו כי המבקשת עצמה אישרה כי התאונה האמורה היא תאונת עבודה. כאמור בהחלטתו מיום 3.12.2013 הורה בית המשפט קמא על תיקון פסק הדין וחישוב הפיצויים לפי רבע מסכום הפיצויים על פי סעיף 330 (ג) לחוק הביטוח הלאומי, כך שסכום הפיצוי לפי פסק הדין הוגדל מסך של 79,213 ₪ לסך של 736,412 ₪.

בבקשה שלפניי עותרת המבקשת לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא. המבקשת טוענת כי בית המשפט קמא שגה בהחלטתו לתקן את פסק הדין שכן עסקינן בתיקון מהותי שלא ניתן לבצעו דרך סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. בנוסף טענה המבקשת כי טענת המשיבים, לזכאותם ל-25% מסכום הפיצויים שנפסק, נזכרה לראשונה בסיכומי התשובה מטעמם, היוותה הרחבת חזית ולא ניתנה למבקשת האפשרות להשלים טענותיה בעניין. בנוסף טענה המבקשת כי נפלו טעויות נוספות בפסק דינו של בית המשפט קמא בעניין הסכומים שפסק בגין ראשי נזק שונים כמו הפסדי פנסיה וקצבת זקנה. עוד טענה המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה שכן אם לימים יתקבל ערעורה, סיכוייה לגבות את כספה נמוכים במיוחד בשים לב לכך שהמשיבה עצמה טענה בהליך בבית המשפט קמא כי הכנסתה החודשית עובר לתאונה עמדה על סך של 800 ₪.

בתגובתם לבקשה לעיכוב ביצוע טענו המשיבים כי סיכויי הערעור של המבקשת אפסיים, שכן המבקשת הודתה כבר בכתב ההגנה כי התאונה שבה היה מעורב המנוח היא תאונת עבודה, והיא כלל לא חלקה על זכות המשיבים לרבע מהפיצויים שנפסקו. המשיבים טענו כי לכל אורך הדרך הם עמדו על הטענה כי התאונה שבה היה מעורב המנוח היא תאונת עבודה וכי הם זכאים לקבל רבע מהפיצויים שייפסקו. כמו כן טענו המשיבים כי טענת המבקשת לפיה המנוח נהרג במסגרת פעולת התנדבות, היא הרחבת סיכומים שהועלתה לאחר הגשת הסיכומים בבית המשפט קמא. עוד טענו המשיבים כי המבקשת טענה נגד קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא אשר ככלל ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. בנוסף טענו המשיבים כי המבקשת לא הוכיחה שלא ניתן יהיה לגבות את כספי הפיצויים בחזרה אם ישולמו למשיבים.

נקודת המוצא באשר לבקשות לעיכוב ביצוע היא כי בעל דין שזכה בהליך זכאי לממש את פירות זכייתו, והגשת ערעור כשלעצמה לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. על המבקש עיכוב ביצוע להוכיח שני תנאים מצטברים: ראשית, סיכויי הצלחה בערעור, ושנית, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שביצוע פסק הדין, טרם הכרעה בערעור, יקשה באופן ממשי על השבת המצב לקדמותו אם בסופו של דבר יזכה המבקש בערעורו. בין שני תנאים אלה קיימים יחסי גומלין המכונים "מקבילית הכוחות", כך שככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש ניתן להקל בדרישה השנייה להוכחת סיכויי הערעור ולהיפך (ע"א 8380/06 האפוטרופוס הכללי נ' פלוני (מאגר נבו, 10.12.2006) (להלן: "ע"א 8380/06"); ע"א 1626/11 ברש נ' שר (מאגר נבו, 2.5.2011); ע"א 856/12 צרפתי שמעון בע"מ נ' פרחי ביקל בע"מ (מאגר נבו, 12.2.2012)).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להורות על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין. הטעם לכך הוא שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. אכן, כטענת המשיבים, ככלל לא יעוכב ביצועו של פסק דין המשית על המבקש חיוב כספי בלבד. ברם בית המשפט יהיה רשאי לסטות מכלל זה "אם הוכיח המבקש, באמצעות תשתית ראייתית איתנה, כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו, היה ויתקבל ערעורו של המבקש ... נטל ההוכחה באשר למצבו הכלכלי של המשיב הינו נטל משמעותי, ואין המבקש יכול להסתפק בטענה כללית ומעורפלת בדבר מצבו הכלכלי הקשה של המשיב, על מנת לעמוד בדרישת מאזן הנוחות ... עוד יש להדגיש, כי ההלכה הפסוקה העניקה למאזן הנוחות את משקל הבכורה, מבין שני התנאים, אשר על המבקש לעמוד בהם במסגרת בקשתו לעיכוב הביצוע ..." (מתוך: ע"א 6479/13 בני אור אחזקות בע"מ ואח' נ' שבת ואח' (מאגר נבו, 3.11.2013)).

המשיבים טוענים כי המבקשת לא צירפה תצהיר לתמיכה בטענותיה כי נמוכים סיכוייה לגבות את סכום פסק הדין אם לימים יתקבל ערעורה, וכי מטעם זה בלבד יש לדחות את בקשתה. אולם, בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי תצהיר כאמור לא יידרש "מקום שבו 'ניתן ללמוד על החשש להיווצרותו של מצב בלתי הפיך מן הנתונים הקיימים'"... אכן, רשאי מבקש עיכוב הביצוע להישען על הנתונים הקיימים בתיק שעליו מוגש הערעור, ובוודאי על עדויות וראיות אחרות שיש בכוחן לבסס את טענותיו בבקשה זו" (רע"א 7799/13 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (מאגר נבו, 26.11.2013)).

בענייננו, טענתה של המבקשת באשר לקושי בהשבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערעור, נסמכת על טענתה של המשיבה 2 עצמה, במהלך ההליך בבית המשפט קמא, כי שכרה החודשי עובר לתאונה עמד על סך של 800 ₪ (סעיף 17 לפסק דינו של בית המשפט קמא). מנגד טענו המשיבים בתגובתם כי בנוסף לאמור מקבלת המשיבה 2 קצבת תלויים חודשית בסך של 11,169 ₪ ובית המשפט קמא קבע כי הכנסתה החודשית של המשיבה 2 הינה 2,000 ש"ח.

גם בהנחה שהכנסתה החודשית של המשיבה 2 הינה כ- 13,200 ₪, ברי כי המשיבה 2 תתקשה עד מאוד להשיב את סכום הזכייה ככל שהערעור יתקבל.

עוד יש לציין כי המשיבה 2 מקבלת תגמולי מל"ל ולכן הפגיעה שתיגרם לה מחמת עיכוב הביצוע- אינה רבה.

למעלה מהצורך אציין כי לגופו של ענין, יש לכאורה ממש בטענת המבקשת לפיה התיקון שביצע בית המשפט קמא חורג מגדרו של תיקון טעות סופר לפי ס' 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. מאידך, הואיל ועסקינן כעת בהליכי ערעור, בהחלט יתכן מצב שבו ניתן יהיה להגיע לאותה תוצאה ממש אליה הגיע בית המשפט קמא, במסגרת הסמכות הנתונה לערכאת הערעור לתקן כל טעות שנפלה בפסק דינו של בית המשפט קמא. במילים אחרות, אם אכן טעה בית המשפט קמא בכך שמלכתחילה לא זיכה את המשיבים ב- 25% מסכום הפיצויים, הרי שערכאת הערעור רשאית לתקן טעות כזו.

על כן, ובשים לב לאמור לעיל, ראוי לאזן בין זכותם של המשיבים ליהנות מפירות זכייתם, אל מול הצורך לשמור על אפשרות ריאלית להשבת המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל, בדרך של עיכוב ביצוע חלקי.

לפיכך, לגבי סכום של 200,000 ₪ לא יעוכב הביצוע. באשר ליתרת הסכום שנפסק, הביצוע יעוכב בכפוף לכך שהסכום המעוכב יופקד, כהצעת המשיבה, בחשבון נאמנות שינוהל במשותף על ידי ב"כ המבקשת וב"כ המשיבים עד להכרעה בערעור.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ד, 28 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: